Search
  • yonitwpeleg

זה תלוי בך, את רק צריכה להשקיע ולהתאמץ; ועוד מיני בולשיט

Updated: Jul 8, 2018

כלומר, זה תלוי בך, זה כמובן נכון, אבל רק חצי נכון.


פוסט זה הוא פוסט המשך לפוסט שפרסמתי על איזון הורות ועבודה.


הייתי יכולה לכתוב פוסט על כך שכבר מראיון העבודה אנו "סוחבות" את תרמיל האמהות על הגב. הוא הפיל שבחדר גם אם לא מדברים עליו. הוא הנחת היסוד של כל הנוכחים. אבל אני דווקא רוצה לדבר על השלב שעוד לפני זה - על השלב שבו אנו מחליטות ומחליטים איזה סוג משרה לחפש. מה שכמובן משליך על הסיכוי להתקדם לדרגת משרה גבוהה יותר ושכר גבוה יותר.


תמונה שגרתית מיום עבודה

הטענה היא שאם את מוכנה לעשות כל מה שנדרש כדי לקדם את הקריירה שלך, כולל לראות את הילדים שלך לעיתים רחוקות (מישהו יטפל בהם), אז את יכולה שתהיה לך גם קריירה וגם משפחה. יש גברים שיאמרו שזה בדיוק הקרבן שהם נדרשים לתת כדי להגיע למשרות בכירות – להיות "העובד המושלם" – ובהחלט יכול להיות שזה נכון.

אבל אותם גברים שהם מנכ"לים בכירים, או עובדים בעבודות שדורשות מהם שעות רבות מחוץ לבית, בדרך כלל נתמכים על ידי בת זוג שלוקחת על עצמה את עיקר הטיפול בילדים ובבית. כלומר, הם יודעים שלמרות שהם אולי "מפסידים" יש הורה אוהב שדואג לילדים. בנוסף הקונטקסט התרבותי שבו אנו חיים מחזק את ההחלטה הזו של גבר –להקדיש הרבה שעות ולהתקדם ולהביא פרנסה טובה למשפחה. הוא עושה מה ש"חברתית" הוא אמור לעשות.

אצל נשים, ההתלבטות היא בדרך כלל אחרת. לרוב, כשאשה תיקח על עצמה החלטה שהיא משקיעה בקריירה, גם אם בן זוגה יתמוך בה באופן מוחלט – התמיכה הזו היא בדרך כלל רוחנית ולא פיסית. בדרך כלל היא לא כוללת וויתור על הקריירה שלו או פגיעה בה באופן ממשי. הוא בדרך כלל לא יגיד: אני רץ לדבר עם הבוס על הפחתת שעות...אלא יגיד: לכי על זה, אנחנו נסתדר. והכוונה שלו: נמצא מטפלת, או במקרה היותר טוב אולי אמא שלך/שלי תבוא להוציא את הילדים וכדומה.

על כן ההתלבטות של אישה היא בדרך כלל לא אם בן הזוג יטפל בילדים והיא תוכל להשקיע בקריירה ולפרנס את המשפחה, אלא התלבטות אם להשאיר את הילדים עם מטפלת (או שעות ארוכות יותר בצהרון אם זו אפשרות). וגם אם המשפחה יכולה לממן טיפול, אפילו מסביב לשעון, המשמעות היא ששני ההורים לא יהיו פנויים להיות שם באירועים (הבלתי נגמרים) של הגן ובית הספר, בימי מחלה של הילד, בעזרה בשיעורי הבית ובשיחות לתוך הלילה כשהילדים כבר בגיל ההתבגרות. (מי אמר "פורים" ולא קיבל חמישה ימי תחפושות, גמד ענק אחד ופעילות הורים בבית הספר? ואגב: פוסט נפרד בהזדמנות על גמד ענק – המשחק הכי לא חברתי שאי פעם הומצא ותיק לכל הורה).

הבחירה אם לתת לאדם זר להיות המבוגר המשמעותי בחיי ילדיך היא בחירה קשה יותר מאשר הבחירה להשאיר את בן הזוג אחראי עיקרי על הילדים. וגם אז בניגוד לבן זוגך, את לא עושה מה "שטבעי" בעיני החברה. אפילו נשים שמצליחות במקצועות "גבריים" ישתדלו לצלם אותן עם ילד. אישה (טייסת) קיבלה פיקוד ראשון על טייסת תעופה בחיל האוויר והתמונה שלה בכל העיתונים הייתה בסרבל עם אחד מילדיה הקטנים על הידיים...כדי שחס וחלילה לא נחשוב שהיא מוותרת על מה שחשוב לה באמת – על מה שמגדיר אותה כאישה.


כל כמה זמן יש כתבות, מוזמנות יותר ומוזמנות פחות, על סיפורי ההצלחה. המנהלות הגדולות במשק ואיך הן הצליחו ואיך כולנו יכולות. לא מזמן הייתה כתבה בגלובס, על הייחודיות שבישראל הטופ הכלכלי מונהג על ידי נשים מנהלות. וזה יופי, זה מעניין וזה סבבה – וזה גם מסר חזק לנשים. אבל המסר הנוסף שמפמפמים לנו בכתבות מסוג זה הוא שהן כאילו לא ויתרו על כלום, או לא על משהו מהותי. המסר הוא: אין באמת חסמים זה הכל אתן שלא התאמצתן מספיק. יכול להיות; יכול להיות שהן התאמצו יותר, וידעו מה להגיד כששאלו אותן בראיון העבודה, למרות שאסור, כמה ילדים יש לך או את מתכננת ילד? או איך תסתדרי? ואולי הן ממש מוצלחות, אבל תמיד אני רוצה לשאול: מי שומר על הילדים? לא כי זה תפקיד שלהן, פשוט כי הילדים שם. מעניינת אותי הלוגיסטיקה.

הכתבות האלו הן קצת כמו התגובות לתמונות של הילדים שלי: אנשים רואים אותם מחויכים ומחובקים ואומרים לי איזה יפים או חמודים או משהו כזה (או הכי אני אוהבת: כאלה מוצלחים למה את לא מביאה עוד אחד). ותמיד אני צוחקת שהם ממש חמודים כשהם ב- mute (השתקה), בתמונת סטילס בלי כל הבלגן והרעש עד השנייה שצילמנו ומהשנייה שאחרי.

ועדיין, מחקרים מראים שנשים מתעקשות שזו בחירה שלהן להרוויח פחות. שזה בגלל שהן מחפשות עבודה עם פחות קידום ויותר גמישות כדי שיוכלו לטפל בילדים. כלומר – נשים לרוב מקבלות את הטענה שזה תלוי בהן ולא שיש בעיה עם השוק או שהוא מוטה נגד אמהות, או תפיסות חברתיות שמצפות מהן לקחת אחריות כמעט בלעדית על הלו"ז השבועי של ילדיהן. שהבחירה הזו נעשית בתוך קונטקסט שהוא די מגביל. וזאת למרות מחקרים שמראים שמעבידים מוטים נגד אמהות.

מחקרים גם מראים שנשים יותר מרוצות מגברים במקום העבודה – מלבד נשים בגיל 25 עד 40....מעניין למה?

ועד דבר חשוב לגבי נשים מנהלות בכירות במשק – הן לא מתחלקות חצי חצי עם בן זוגן. על כך בהרחבה בפוסט הבא שמדבר על בן הזוג "הנכון", השותף שמתחלק איתנו בכל.

48 views0 comments