למה הרצאות על מגדר נתפסות כהרצאות לנשים?
אני מרצה למגדר כבר שנים רבות. כמרצה באקדמיה ברוב הקורסים היה רישום מעורב, עם מעט יותר נשים. אבל מאז שאני מרצה מחוץ לאקדמיה בפני קהלים מגוונים, רוב ההרצאות שלי מוזמנות כ"הרצאות נשים". גם הרצאה בשם "נשות המהפכה" שעוסקת בהובלה של מאבקים חברתיים ולא רק מגדריים - מסווגת כהרצאה לנשים למרות שרבים מהמאבקים המתוארים הם חברתיים גרידא.
כל הרצאה העוסקת בנושא הקשור בנשים או מעסיק נשים מסווגת כ"נושא נשי": גם אם זה נושא של שוויון בעבודה, צמצום פערי שכר עבור עבודה שווה, גמישות בשעות עבודה; או חלוקת תפקידים במשפחה, עלות מעונות יום, איזון הורות ועבודה - נושאים שלא יזכו לכל שינוי אם לא תהיה הבנה ושיתוף פעולה של גברים. זו תגובה לא רק של גברים, גם נשים נוטות לסווג זאת כך.
באופן דומה כל דיון על סטריאוטיפים מגדריים נתפס כנושא שמעסיק רק נשים. אין ספק שנשים משלמות מחיר גבוה יותר אבל הם כובלים גם גברים. cכל דיון באלימות מינית, או תנועת me too# יהיו גברים בקהל בעיקר אם הם נעשים במסגרת החובה לסמינרים על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה.
הגיע הזמן שנשנה את צורת החשיבה הזו. נושאי מגדר הם נושאים שצריכים להעסיק נשים וגברים כי הם נוגעים לשני המינים. כיוון שהחוויה של נשים צריכה לקבל קול ותהודה והכרה; וכיוון ששינוי הסטטוס קוו דורש גם שינויים מגברים.